יום שביעי – שמחה

עזרים והכנה מראש

• פתקים וכלי כתיבה לכל ילד
  • בלונים לניפוח (לפי מספר הילדים)
  • דפי עקבות או אפשרות לציור עקבות
  • מצגת שיר להרקדה
  • כתרים ופתקים עם שמות מוזרים (למשחק "פים פם פום")
  • רשימת הגדרות מצחיקות או מחמיאות
  • דפי בינגו מודפסים עם שאלות בנושא שמחה
  • אלבד צהוב
  • עיניים זזות
  • טושים שחורים
  • סול אדום
  • צמר גפן
  • מספריים

חלק 1: פתיחה – מה משמח אותי? (15 דקות)

כל חניך מקבל פתק וכותב עליו דבר אחד שמשמח אותו. הוא מגלגל את הפתק, מכניס לבלון, מנפח וסוגר. לאחר מכן מפזרים את הבלונים בכיתה. כל חניך בוחר בלון אקראי, מפוצץ אותו, קורא את הפתק ומנסה לנחש למי הוא שייך. נוצר שיח משמח ומפתיע שמחבר בין הילדים ומגלה עליהם דברים חדשים.

חלק 2: בעקבות השמחה (15 דקות)

כל ילד מקבל דף עם עקבות (או מצייר בעצמו). מניחים מולו על הרצפה ומפעילים מצגת שיר להרקדה שמלווה בתנועות. הילדים נעים לפי ההוראות והעקבות, בקצב ובחיוך. אפשר גם לאלתר ריקוד קבוצתי משמח בסיום.

חלק 3: משחק "פים פם פום" (30 דקות)

בוחרים שלושה נציגים, כל אחד עונד כתר עם שם מוזר: פים, פם או פום. הם עוצמים עיניים והמדריכה שמה על ראשם את הכתרים כך שלא יראו מה כתוב. כעת המדריכה מקריאה הגדרות מצחיקות או מחמיאות (לדוגמה: "אוהב לצחוק מבדיחות", "מצייר ממש יפה"). שאר הילדים בוחרים לאיזה מהשלושה הכי מתאימה כל הגדרה – פים, פם או פום – והמדריכה רושמת.

אחרי מספר הגדרות, הנציגים מקבלים את הפתקים ומנסים לזהות מי הם לפי ההגדרות. לדוגמה, אם "פום" קיבל את התיאורים "תמיד בא לעזור" ו"חייכן במיוחד", הוא מנחש: "אני פום!". מחליפים נציגים וממשיכים עד שנגמרות ההגדרות או עד שמרגישים מיצוי.

חלק 4: בינגו שמחה (20 דקות)

המורה מחלקת דפי בינגו ריקים ומקריאה שאלות שמחות ("מה שיר השמחה האהוב עליך?", "מתי הכי שמחת השבוע?", "איזה צבע עושה לך מצב רוח טוב?" וכו'). כל חניך עונה לעצמו לפי הסדר שהוא מחליט, ואז כולם קמים לחפש כל אחד חבר שענה כמוהו – אם מצא, צובע את הריבוע. מי שמשלים שורה – קורא בקול: "שמחה!". ממשיכים עד שיש כמה מנצחים ….

חלק 5: יצירה – כרית חיוך (30 דקות)

יוצרים כרית שמחה בצורת סמיילי:

1. גוזרים שני עיגולים זהים מהאלבד הצהוב (כ-35 ס"מ קוטר)

2. מסמנים עיגול פנימי בקוטר 25 ס"מ עם שבלונה או צלחת

3. מניחים את נספח 5 מתחת לבד ומעתיקים את שבלונת הפנים עם טוש שחור

4. מניחים את שני חלקי האלבד אחד על השני כשהציור כלפי חוץ

5. גוזרים יחד לפי הסימון – נוצרים "חוטים" היקפיים

6. קושרים כל זוג חוטים כמעט עד הסוף

7. ממלאים בצמר גפן וסוגרים את הקשרים שנותרו

8. מוסיפים עיניים זזות, סול אדום לחיוכים או לבבות וטושים לקישוט

9. אפשר להוסיף משפט קצר: "רק בשמחה :)" "מצווה גדולה להיות בשמחה" או כל משפט אחר שקשור לשמחה

חלק 6: סיכום (5 דקות)

שיח מסכם קצר על הרגעים המשמחים שחווינו, על היכולת למצוא טוב ושמחה בכל יום, על ההשפעה שיש לחיוך ולמילה טובה. מסיימים בריקוד קצר או שיר שמח משותף 🙂