הכרת הטוב – מודה אני
הכנה לפעילות :1 להדפיס הרבה מפתקי התודה ולגזור.
הכנה ליצירה: *להדפיס כמספר החניכים את דף ה'מודה אני' וגם את הנספח בו חלקים
מהתמונה לצורך הגבהה *מעט קאפה *קרטון ביצוע
שעת פ עי ל ו ת
פעילות :1 אפשר לפתוח בכך שהמדריכה מחלקת משהו, לדוגמא דפים. אם מישהו אמר
תודה היא נותנת לו צופר, והחניכים צריכים להבין למה דווקא הילד/ים הזה קבל צופר…
פתקי 'תודה' מפוזרים בכל השטח. המטרה של כל חניך – להשיג כמה שיותר בזמן
שהוקצב. קוראים לילד שאסף הכי הרבה ושואלים אותו האם היום יצא לו להגיד תודה
לפי כמות הפתקים שיש לו? מן הסתם התשובה תהיה 'לא'…
נבקש ממנו למצוא עכשיו, 12 דברים שקרו רק היום – שעליהם הוא יכול לומר תודה.
בהתחלה הוא יחשוב ויתלבט, אך כשהוא יראה שממש על כל דבר צריך להגיד תודה, כי
כלום לא ברור מאליו – הוא יריץ את שאר הדברים. נסביר לכולם שזאת המשימה שלהם
להיום. לנסות להסתכל על מה להודות… על זה שקמנו, על זה שאמא הכינה לנו שוקו
בבוקר, על אבא שעזר להתלבש, על המדריכה שנתנה מילה טובה. כשמתרגלים לומר
תודה, ולהכיר טובה לכל מי שסביבנו – העולם נהפך לטוב יותר …
פעילות :2
משחקים תופסת כיפים – התופס צריך לתפוס את כל הילדים. כל ילד שנתפס צריך
לעמוד במקום והוא "שבוי" עד שמישהו מהילדים נותן לו כיף. בסוף נסביר שזה בכלל לא
ברור מאליו שילד נתן לי כיף ושיחרר אותי.
פעילות :3
משחק חוקיות עם בקבוק – מוציאים ילד החוצה וקובעים פעולה זהה שכולם עושים
כאשר הם מעבירים בקבוק מאחד לשני במעגל. הילד שיצא החוצה חוזר וצריך לנחש מה
החוקיות. נשחק את המשחק כאשר החוקיות תהיה לומר תודה על הבקבוק.
סיפור
זה קרה במפעל לייצור ועיבוד בשר. מבנה רחב ידיים, אלפי מטרים, שש קומות בהן
ממוקמים משחטה, אולמות ייצור ומחסני קירור והקפאה. לבניין הענק היו מגיעים מדי יום

מאות פועלים, שוחטים ובודקים ואנשי מינהלה. בשערי המפעל, בתוך 'בודקה', ישב לו
השומר כשתפקידו העיקרי היה לוודא כי רק המורשים מעובדי המפעל נכנסים בשעריו.
וכך, מדי יום במשך שנים רבות, חלפו על פניו אותם אנשים, מאות במספרם, בבוקר הם
באו ובערב הם יצאו. אחד העובדים היה מקפיד בהקפדה יתרה לברך את השומר בברכת
"בוקר טוב" בכניסתו ובברכת "ערב טוב" בצאתו. בעקבות כך, כבוד רב רחש לו השומר,
שהרי מבין מאות האנשים שחלפו על פניו מדי יום, רק הוא זכר לברך ולהתייחס לשומר
העושה את מלאכתו. ביום מן הימים, שעה קלה לפני תום העבודה, בעוד עובדי המפעל
החלו נוהרים החוצה, נכנס "העובד המברך" לאחד מחדרי ההקפאה להניח דבר מה.
לפתע – מערכת החשמל קרסה, הדלת האוטומטית ננעלה, וכך מצא עצמו האיש לבדו,
בתוך מקפיא ענק וחשוך, בקור עז של כמה מעלות מתחת לאפס.
המפעל הספיק להתרוקן מיושביו, ולאיש לא היה סיכוי לשמוע זעקותיו. הוא גישש דרכו
בעלטה וידע כי אם לא יתרחש נס של ממש, בעוד זמן קצר יקפא למוות. כל שנותר לו
היה לומר פרקי תהילים ולהתחנן לבורא עולם על חייו.
החושך ירד. השומר, שתפקידו לנעול את שערי המפעל אחרי שכולם יצאו, עמד בשערי
המפעל ולפתע נעצר כשמחשבה אחת טורדת את מנוחתו. "אני זוכר בבירור שבבוקר
הגיע האיש שאומר לי 'בוקר טוב' ו'ערב טוב'. אך אינני זוכר שיצא, כי אם היה יוצא,
בוודאי היה מברכני ב'ערב טוב'", הרהר לעצמו. הוא סב במהירות על עקבותיו והחל
מתרוצץ ברחבי המפעל לתור אחר האיש הרוחש לו כבוד. שם, בקומה העליונה, שמע
את החבטות העמומות על דלת המקפיא הענק.
הסוף הטוב ידוע: השומר הצליח לחלצו בשלום וכך, בזכות "הארת פניו" ואמירת התודה
בכל בוקר, ניצלו חייו.
ס ר ט ו ן
קישור
יצירה
גלויית מודה אני לתלייה בחדר.
מדפיסים את דף ה'מודה אני' פעם אחת.
בנוסף, קיים דף עם חלק מהפריטים שבתמונה- ניתן לגזור אותם, להדביק מתחתם
קאפה או כל חומר עבה קצת וליצור הגבהה תלת מימד לתמונה.