חיסון וחינוך

דברתי פעם עם יהודי אחד על הצורך החיוני בחינוך של תורה ויראת שמים כדי למנוע תופעות שליליות ח"ו. אמר לי, שעל פי הסטטיסטיקה הרי דברים שליליים אלו קורים רק אצל חמישה אחוז מהילדים בלבד.

שאלתי אותו: האם דאגת לתת לילדיך זריקת חיסון נגד אבעבועות רוח, אדמת וכיוצא בזה? וענה: בודאי, זוהי חובתו בתור הורה.

שאלתי אותו: הלא הזריקה גורמת צער וסבל לילד? וענה: במה נחשב צער זה לגבי התועלת המרובה שמפיקים מהחיסון.

שאלתי: האם ידוע לך איזה אחוז מהילדים שלא חוסנו עלול לקבל את המחלות הנ"ל? ענה לי: במקרה קרא לאחרונה אודות מחקר שעשו בענין זה, ומספר האחוזים נע בין שתים לארבע.

אמרתי לו: הגע בעצמך - כדי לחסן את הילד ממחלה מסויימת, לא מתחשבים בסבלו וצעקותיו ובכיותיו, וזאת למרות שאחוז הילדים העלולים לקבל מחלה זו הוא קטן ביותר, ואפילו כאשר מקבלים ח"ו מחלה זו הרי ניתן לרפאותה תוך זמן קצר; ועל אחת כמה וכמה שכל הורה חייב לחסן את ילדיו מפני מחלה רוחנית, שרפואתה קשה יותר, והיא נוגעת לכל משך חיי האדם, אפילו אם נאמר שאחוז הילדים העלולים לקבל מחלה זו קטן ביותר...

(משיחת ש"פ שופטים תשמ"א - על פי רשימת השומעים בלבד)