אפשרות ללא תקדים

לא היתה עוד שעת הכושר, כזו שבימינו, לעורר את הנוער והצעירים לקבלת עול תורה ומצוות כפשוטו, זאת אומרת לקיים המצוות בחיי היום יום, מצוות מעשיות בקיום בפועל. וכל רגע ורגע וכל הזדמנות ואפשרות שאין מנצלים לזה כראוי, הרי זו אבידה שאינה חוזרת...

מצער הדבר אשר שדוקא אלו הנמצאים במצב של מנהיגים ומשפיעים, שמטבע הדברים שהם בגיל יותר מבוגר מהשומעים והתלמידים, וצורתם הרוחנית נקבעה לפני עשרים או שלשים שנה, עדיין שרויים הם בפחד שהיה לו מקום אז, המיוסד על הסיסמא "תפסת מרובה לא תפסת", וחוט השערה נדמית להם כהר וכתפיסה מרובה, וקשה לשכנעם, כיון שטענת יראת שמים בידם לאמר, שאם יעוררו את הנוער באופן האמור... עלול שיפחידו את השומעים ויופסק כל הקשר עמהם...

(ממכתב אלול תש"כ - לקו"ש כא עמ' 386)