האם יש ללמד בנות משניות וגמרא?

משניות הרי הן הלכות, אם כן ודאי שהבנות צריכות ללמוד זאת. לגבי גמרא - לדעתי ילמדו עמן את הגמרות הקשורות להלכות הנצרכות בחייהן: גמרות הקשורות בשבת, בברכות, וכיוצא בזה.

יתירה מזאת: היום, אף אם לא ילמדו עם הבנות גמרא, בין כך הן תלמדנה זאת, אלא שלא נדע ממי ומאיזה ספרים...! תקופתנו אינה כדורות הקודמים שהבת היתה בבית ועל כל דבר היתה שואלת את הוריה. אנו חיים בדור פתוח, והבת שואלת אצל חברתה כיצד היא מתנהגת, וכך נוהגת גם היא, ובבית הכנסת היא נפגשת עם בנות אחרות, והיא מתעניינת במה שהן לומדות. כשהבת תשמע שקיימת גמרא המסבירה את מה שהיא למדה - סביר להניח שהיא לא תתאפק ותפתח גמרא או פירוש על משניות ותלמד את השקלא וטריא שבדבר...

("בצל החכמה" עמ' 123)

* * *

במה שכותב שספק אצלו במה שלומד עם נערה בת י"א שנה, גמרא.

אם רק בקל הוא, יש לסדר ללמוד סוגיות כאלו שיש להם שייכות לענינים של פועל, שאז הרי נכנס זה בסוג הלימודים לנשים, כמבואר בהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן סוף פרק ראשון, עיין שם. ומסכתות כאלו וסוגיות רבות במספר. ובפרט שהרי היא סמוכה לגיל קבלת עול מצות בת שתים עשרה שנה.

(ממכתב חשון תשי"ז - אג"ק יד עמ' צט)

* * *

דברתי פעם עם בת אחת בקשר לבריאת העולם, והיא אמרה לי בפשטות שהעולם קיים שבע מיליארד שנים.
שאלתי אותה: למדת חומש בבית הספר?
- כן.
למדת את פרשת בראשית?
- כן.
מה נאמר שם?
- שהעולם הוא בן כך וכך שנים.
אז איך זה מסתדר עם מה שאמרת בדבר מיליארדי שנים?
- כשהייתי בבית הספר לימדו אותי בפשטות, שבהתאם להוכחות, קיימת הבריאה לכל הפחות שבע מיליארד שנה.
הלא היית יכולה לשאול את המורה בדבר סתירה זו?
- שאלתי.
ומה היא הסבירה לך?
- היא לא רצתה לדבר על כך, שכן רז"ל אמרו (סוטה כ, א) "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות"...
הווה אומר: אם הבת כבר לומדת "תיפלות" בבית הספר, מוכרחים להסביר לה בצורה הגיונית את השקר של התיאוריות המדעיות בדבר גיל העולם; אם עונים לה שאסור לדבר על כך כי "מלמדה תיפלות" - נשארת אצלה המסקנה שהצדק עם תיאוריות אלו ומה שלמדה בחומש אינו אלא דברי אגדה.

("בצל החכמה" עמ' 124)